רפואת עיניים
בהתאמה אישית

ד״ר לוינגר מדיקל

טיפולים מתקדמים בקרטוקונוס
מרפאת הקרטוקונוס של ד"ר לוינגר מדיקל, בניהולו של פרופסור יוסף פרי פרוכט, מאפשרת לזהות את מחלת הקרטוקונוס בשלביה המוקדמים, לטפל ולמנוע את התקדמות המחלה בקרנית העין שפוגעת בראיה בצורה בלתי הפיכה. לאחרונה פותחו מספר שיטות טיפוליות מתקדמות המשפרות את הראייה ומונעות מצב של אובדן כושר הראייה המצריך השתלת קרנית מתורם.

ניתוח קרוס לינקינג

שיטה חדשנית אחת היא שיטת ה-"קרוס לינקינג" (צילוב). זו שיטה ביולוגית שמטרתה להקשיח ולייצב את הקרנית ולמנוע התקדמות המחלה. 

איך זה עובד?
הטיפול נעשה באמצעות הזלפה על הקרנית של טיפות ויטמין B, הנקרא ריבופלבין, ולאחר שהקרנית ספוגה בריבופלבין ממשיכים בהקרנת הקרנית עם אור אולטרה סגול UV למשך עד חצי שעה. הקרנת הריבופלבין בקרנית, גורמת לשחרור חומר מחמצן שגורם לבנית קשרים חדשים בין סיבי הקולגן (צילוב) של הקרנית. 

תוצאות
לדברי פרופ' פרוכט התוצאה היא שינוי בתכונות הביומכניות של הקרנית שגורמות להקשחה של ריקמת הקרנית כאשר ביותר מ 90% מהמטופלים קיימת עצירת התקדמות המחלה ובחלקם אף נסיגה של המחלה. בנוסף, לאחר הטיפול נמדד שיפור בחדות הראייה ביותר מ 50% של המטופלים", מסביר פרופ' פרוכט-פרי. לדבריו, "בעבר במחלה פרוגרסיבית, לא ניתן היה להימנע מהשתלת קרנית מתורם. היום, ביצוע קרוס לינקינג בשלבים המוקדמים יותר של המחלה  מונע התקדמות המחלה. והטיפול הפחית את הצורך בהשתלות קרנית במחלת הקרטוקונוס ב 90%".

ניתוח השתלת טבעת תוך קרניתית – Intra-Intac

פיתרון אחר המבוסס על טכנולוגיה חדשנית הינו טיפול של השתלת טבעת תוך קרניתית Intra-Intac באמצעות מכשיר הלייזר החדיש "אינטראלאסיק". 

איך זה עובד?
במסגרת הטיפול, יוצרים תעלה/ות במרכז-עובי-הקרנית שלתוכן משחילים טבעות בעובי של 0.45 מ"מ בלבד. הטבעות מותחות ומיישרות את שטח הפנים המעוות של הקרנית ומייצבות את הקרנית. לאחר הטיפול מושג שיפור ניכר בחדות ובאיכות הראייה. לקרנית המשופרת ניתן להתאים משקפי ראייה או עדשות מגע רגילות, מה שלא ניתן היה לעשות לפני הטיפול. השימוש בטכנולוגיית האינטראלאסיק, מאפשר ביצוע ההליך מהיר ומדויק מאד תוך קיבוע הטבעת, שנקבע במדויק ע"י מחשב.

תוצאות

ההחלמה מהירה ואינה כרוכה בכאבים כפי שמקובל בניתוח המסורתי של השתלת טבעת שנעשה במיכשור מכני. המטופל משוחרר לביתו מיד לאחר הטיפול. בחלק מהמקרים אפשר לשלב בין שתי השיטות על מנת לקבל תוצאה אופטימלית.

חשיבות האיבחון המקדים

בגילי העשרה חשוב מאוד לאבחן את מחלת הקרטוקונוס בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה. ערנות חשובה  במיוחד במשפחות עם קרטוקונוס ידוע. במשפחות אלו יש לבדוק את הילדים בגיל ההתבגרות או כאשר מגלים ירידה בראיה. וללא קשר משפחתי למחלה, לכל מתבגר או בגיר עם ראיה הפחותה מ 6/6 מומלץ ולעבור סריקת קרנית: הבדיקה היא פשוטה (צילום העין) קצרה מאד ונעשית בכל קופה ובאופטיקות רבות. הבדיקה מאפשרת זיהוי מידי של המחלה. זיהוי מחלה מחייב הפניה מידית לרופא עיניים מומחה במחלות קרנית, היות ובחלק מהמקרים ההתקדמות היא מהירה מאד ולא הפיכה.

ליצירת קשר טלפוני:

למידע נוסף על החזרים ו/או תיאום פגישת יעוץ עם מנתח קרטוקונוס מומחה:

שיטה טיפולית מתקדמת

המשפרת את הראייה ומונעת את התקדמות המחלה בקרנית הפוגעת בעין בצורה בלתי הפיכה

מכשור וציוד חדשני

ניתוחי עיניים ובדיקות עיניים מורכבות, המבוצעות בשימוש המכשור והציוד הטכנולוגי החדשני ביותר.

033 - InsuranceCreated with Sketch.

הסכמי מימון

השירות ניתן בהסדר עם חברות הביטוח המובילות או באופן פרטי

הרופא שבודק הוא הרופא שמנתח

הרופא המנתח נבחר על ידך והוא זה שילווה אותך לאורך כל התהליך

מידע על קרטוקונוס

קרטוקונוס (קרנית חרוטית) היא מחלה בקרנית העין שגורמת לשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית. הקרנית מקבלת מבנה לא סדיר בצורת חרוט, בעיקר בחלקה התחתון של הקרנית, מתעוותת ונעשית דקה יותר במרכזה. המחלה גורמת לאסטיגמציה (צילינדר) גבוהה ולא סדירה, לקוצר ראיה שגדל ולראיה מעוותת ולא חדה. בקרטוקונוס מתקדם יותר, הראיה לא ניתנת לתיקון אופטימלי בעזרת משקפיים. ניתן לאבחן קרטוקונוס בקלות בעזרת מכשירי טופוגרפיה של העין כגון: פנטקם, סיריוס, אייסיס ואורבסקן, שהם מכשירים שממפים את מבנה הקרנית ומודדים את עוביה.

קרנית היא השכבה הקידמית ביותר של העין, והחשובה ביותר למעבר מדויק של האור ומיקודו ולקבלת ראיה חדה. קוטר הקרנית כ-12.5 מ"מ ועוביה המרכזי קצת מעל ל 0.5 מ"מ. הקרנית היא ריקמה שקופה, שאינה מכילה כלי דם, ועשירה בעצבים ולכן רגישה מאד לכאב. הקרנית בנויה משכבות מרובות של סיבי קולגן שמונחים בצורה מיוחדת המאפשרת שקיפות מירבית (CRYSTAL CLEAR) של הקרנית. הסיבים של הקולגן מחוברים ביניהם על ידי קשרים שמיצבים את הקרנית הנורמלית ומונעים את השינוי שלה.

פרופ' פרוכט-פרי מנהל יחידת הקרטוקונוס בקבוצת ד"ר לוינגר מדיקל, מסביר כי "התנאי העיקרי להשגת תמונה חדה היא השקיפות והמבנה הסימטרי של הקרנית הנורמלית. במחלת הקרטוקונוס המבנה של הקרנית משתנה בהדרגה מסיבות שונות. בחלק מהמקרים המחלה היא תורשתית ומתגלית במשפחות שלמות: כך שאם מגלים תסמיני מחלה אצל נבדק מומלץ לבצע בדיקות אבחון של המחלה בכל המשפחה הקרובה. סיבות אחרות להתפתחות קרטוקונוס הן אלרגיות למיניהן ובעיקר בעיניים, וגרוד תכוף של  העיניים. בעבר המחקרים הראו שכיחות המחלה עד 1:2000 באוכלוסיות השונות. היום ידוע שקרטוקונוס היא מחלה שכיכה בהרבה בכל העולם, בארץ המחלה שכיחה יותר ויש מחקרים שמראים שכיחות ברמה של 1% מהאוכלוסייה."

פרופ' פרוכט –פרי אומר "המחלה אכן שכיחה יותר אצל ילידי אגן הים התיכון. המחלה מתחילה בעיקר בעשור השני של החיים, בזמן ההתפתחות המואצת של הגוף. קרטוקונוס היא מחלה דו עינית אם כי במרבית המקרים קצב ההתפתחות שונה בשתי העיניים ואסימטרי. לחלק מחולי הקרטוקונוס יש מחלה קלה, הם רואים טוב עם משקפיים ולא מודעים למחלה. אולם המחלה תתגלה בקלות אם האנשים הללו יבדקו ביסודיות אצל רופא עיניים, ובעיקר במקרים בהם יפנו לבדיקות התאמה לניתוחי לייזר להסרת משקפיים"
פרופ' פרוכט מסביר כי "השינוי במבנה הקרנית בקרטוקונוס מתבטא בצילינדר גבוה ולא סדיר עם חוסר יציבות של הקרנית ועליה הדרגתית במספר. התמונה המתקבלת מטושטשת ומעוותת. הליקוי בחדות ובמיקוד הראייה לא ניתנים לתיקון בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. תסמינים נוספים של המחלה הם: פגיעה ביכולת להבחין בגווני צבעים וראית לילה מופחתת בגין פיזור האור והופעת הילות וסנוורים.  

 

"המחלה מאובחנת במרפאת קרטוקונוס באמצעות מיפוי מבנה הקרנית: שמודדת המצאות של סימטריה בחלק הקדמי והאחורי של הקרנית ועובי הקרנית", אומר פרופ' פרוכט. לדבריו "בדרך כלל המחלה פרוגרסיבית בגילאים 10 עד 30 ומעל גיל 40 לרוב היא יציבה. בהתאם לשלב המחלה, בוחר המומחה את הפתרון הטיפולי, כאשר בשלבי המחלה המוקדמים ניתן להגיע לאיכות ראייה טובה באמצעות משקפי ראייה או עדשות מגע רכות. בשלב בינוני, הפתרון הינו שימוש באמצעות עדשות מגע קשות, מיוחדות,  אשר מותאמות על ידי אופטומטריסט מיומן לכל עין בנפרד בהתאם למבנה הקרנית ולתיקון האופטי הנדרש.  אולם, שימוש בעדשות אלו לעיתים קרובות מוגבל רק לחלק משעות היום ומלווה באי נוחות באלרגיות ובדלקות חוזרות.

בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הקרנית מאד מעוותת דקה ועם קמירות גבוהה קיים קושי בהתאמת עדשות מגע: הן לא נוחות, גורמות לכאב ונוטות ליפול. בחלק מהמקרים מופיעה עכירות במרכז קרנית הקרטוקונוס שגורמת לאובדן כושר הראייה. במצב כזה יש צורך בהשתלת קרנית מתורם, וקיים קושי בהשגתה".

פרופ' פרוכט – פרי, מנהל יחידת קרטוקונוס בקבוצת ד"ר לוינגר מדיקל, מסביר כי "התנאי העיקרי להשגת תמונה חדה הוא המבנה הסימטרי של הקרנית ושקיפותה. ומחלת הקרטוקונוס מתפתחת בגלל קרנית דקה. בחלק מהמקרים המחלה מאובחנת במשפחות שלמות על בסיס תורשתי. המחלה מתאפיינת בשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית. היות שבחלק מהמקרים מדובר במחלה תורשתית, כאשר סימניה מתגלים בבדיקה , מומלץ לבצע אבחון לכל בני המשפחה. אם בעבר מחקרים הראו יחס של 1:4000 שסובלים מהמחלה, כיום על פי מחקרים 1 מכל 1,000 ישראלים סובלים מקרנית דקה אשר גורמת להתפתחות מחלת הקרטוקונוס".

פרופ' פרוכט אומר כי "מדובר במחלה ים תיכונית אשר מאפיינת יותר ילידי אגן הים התיכון. המחלה מופיעה בדרך כלל בעשור השני לחיים ופוגעת במרבית המקרים בשתי העיניים במידה שונה". אנשים רבים אינם מודעים לממצא בקרנית.

פרופ' פרוכט מסביר כי "השינוי במבנה הקרנית מתבטא בצילינדר גבוה, עליה הדרגתית במספר וחוסר יציבות של הקרנית. התמונה אינה אחידה ומעוותת. הליקוי בחדות ובמיקוד הראייה לא ניתנים לתיקון בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. תסמינים נוספים של המחלה: פגיעה ביכולת להבחין בגווני צבעים, פיזור האור בלילה והופעת הילות. בנוסף נמצא מתאם גבוה בין קרנית דקה לבין לחץ תוך עיני".

פרופ' יוסף פרוכט-פרי

מנהל יחידת קרטוקונוס בקבוצת ד"ר לוינגר מדיקל, רופא ומנתח עיניים בכיר בתחום הקרנית והרפרקציה

פרופ' פרוכט הוא המייסד של יחידת הקרנית ומכון הלייזר במחלקת העיניים בביה”ח ׳הדסה׳ עין כרם, ומומחה בעל שם עולמי בתחום הסרת המשקפיים עם יותר מ 25- שנות ניסיון בתחום זה. פרופ’ פרוכט-פרי מוביל כנסים בינלאומיים בתחום רפואת הקרנית, ומרצה קבוע בחוג לרפואת עיניים. פרופ’ פרוכט-פרי בוגר לימודי רפואה באוניברסיטה העברית, התמחה ברפואת עיניים במרכז הרפואי ׳הדסה׳ בעין כרם.

ליצירת קשר טלפוני:

למידע נוסף על החזרים ו/או תיאום פגישת יעוץ עם מנתח קרטוקונוס מומחה:

לאחר השלמת לימודיו יצא בשליחות משרד החוץ )מש”ב – הסוכנות הישראלית לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי( לליבריה, שם הקים שלושה מרכזי רפואת עיניים ברחבי המדינה, בהם ביצע אלפי ניתוחי עיניים בקרב האוכלוסיה המקומית. לאחר שנחיים וחצי, בתום השליחות, התמחה במחלות קרנית, מחלות חיצוניות של העין וניתוחי תשבורת ב UCSD-University of California San Diego . כיהן מעל 10 שנים במועצת המנהלים של   Castroviejo Society   [ארגון הגג העולמי של מומחי הקרנית]. בשנת 1989 הקים את המרכז למחלות הקרנית במחלקת העיניים במרכז הרפואי ׳הדסה׳ עין כרם, ומנהל היחידה מאז 1992 ופרופ' ברפואת עיניים בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית משנת   1996.

מחקרים והישגים עיקריים בתחום הרפואה:

  • גילוי ופיתוח טיפול תרופתי חדשני בגידולים חיצוניים של קרנית ולחמית העין

  • פיתוח של שיטת טיפול בניתוחי פטריגיום להפחתת חזרתו לאחר הניתוח

  • חלוץ בטיפולי בקרוס-לינקינג וקרטוקונוס בעולם ובישראל

  • חלוץ בהשתלת תאי אב בקרנית בישראל ובעולם

  • שותף לכתיבת מעל 140 מאמרים מדעיים בתחום רפואת העיניים

  • מנהל תכנית התמחות במחלות קרנית ב׳הדסה׳, בה השלימו רופאים רבים את ההתמחות בקרנית תחת הנחייתו וחלקם היום פרופסורים במוסדות אוניברסיטאיים באירופה.

משרות ותפקידים עיקריים:

  • משנת 1997 היה המנהל מחלקת קרנית, מחלות חיצוניות של העין וניתוחי תשבורת המרכז הרפואי ׳הדסה׳ עין כרם.

  • שימש כ 20 שנים כמנהל השירות לניתוחי רפרקציה בביה”ח ׳הדסה׳ עין כרם ו 16  שנים כמנהל הרפואי של מכון הלייזר של ביה”ח הדסה – ׳הדסה אופטימל׳.

  • שימש במשך שש שנים יו”ר חוג הקרנית בישראל

דילוג לתוכן