קרטוקונוס (קרנית חרוטית) היא מחלה בקרנית העין שגורמת לשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית. הקרנית מקבלת מבנה לא סדיר בצורת חרוט, בעיקר בחלקה התחתון של הקרנית, מתעוותת ונעשית דקה יותר במרכזה. המחלה גורמת לאסטיגמציה (צילינדר) גבוהה ולא סדירה, לקוצר ראיה שגדל ולראיה מעוותת ולא חדה. בקרטוקונוס מתקדם יותר, הראיה לא ניתנת לתיקון אופטימלי בעזרת משקפיים. ניתן לאבחן קרטוקונוס בקלות בעזרת מכשירי טופוגרפיה של העין כגון: פנטקם, סיריוס, אייסיס ואורבסקן, שהם מכשירים שממפים את מבנה הקרנית ומודדים את עוביה.

קרנית היא השכבה הקידמית ביותר של העין, והחשובה ביותר למעבר מדויק של האור ומיקודו ולקבלת ראיה חדה. קוטר הקרנית כ-12.5 מ"מ ועוביה המרכזי קצת מעל ל 0.5 מ"מ. הקרנית היא ריקמה שקופה, שאינה מכילה כלי דם, ועשירה בעצבים ולכן רגישה מאד לכאב. הקרנית בנויה משכבות מרובות של סיבי קולגן שמונחים בצורה מיוחדת המאפשרת שקיפות מירבית (CRYSTAL CLEAR) של הקרנית. הסיבים של הקולגן מחוברים ביניהם על ידי קשרים שמיצבים את הקרנית הנורמלית ומונעים את השינוי שלה.

פרופ' פרוכט-פרי מנהל יחידת הקרטוקונוס בקבוצת ד"ר לוינגר מדיקל, מסביר כי "התנאי העיקרי להשגת תמונה חדה היא השקיפות והמבנה הסימטרי של הקרנית הנורמלית. במחלת הקרטוקונוס המבנה של הקרנית משתנה בהדרגה מסיבות שונות. בחלק מהמקרים המחלה היא תורשתית ומתגלית במשפחות שלמות: כך שאם מגלים תסמיני מחלה אצל נבדק מומלץ לבצע בדיקות אבחון של המחלה בכל המשפחה הקרובה. סיבות אחרות להתפתחות קרטוקונוס הן אלרגיות למיניהן ובעיקר בעיניים, וגרוד תכוף של  העיניים. בעבר המחקרים הראו שכיחות המחלה עד 1:2000 באוכלוסיות השונות. היום ידוע שקרטוקונוס היא מחלה שכיכה בהרבה בכל העולם, בארץ המחלה שכיחה יותר ויש מחקרים שמראים שכיחות ברמה של 1% מהאוכלוסייה."

פרופ' פרוכט –פרי אומר "המחלה אכן שכיחה יותר אצל ילידי אגן הים התיכון. המחלה מתחילה בעיקר בעשור השני של החיים, בזמן ההתפתחות המואצת של הגוף. קרטוקונוס היא מחלה דו עינית אם כי במרבית המקרים קצב ההתפתחות שונה בשתי העיניים ואסימטרי. לחלק מחולי הקרטוקונוס יש מחלה קלה, הם רואים טוב עם משקפיים ולא מודעים למחלה. אולם המחלה תתגלה בקלות אם האנשים הללו יבדקו ביסודיות אצל רופא עיניים, ובעיקר במקרים בהם יפנו לבדיקות התאמה לניתוחי לייזר להסרת משקפיים"
פרופ' פרוכט מסביר כי "השינוי במבנה הקרנית בקרטוקונוס מתבטא בצילינדר גבוה ולא סדיר עם חוסר יציבות של הקרנית ועליה הדרגתית במספר. התמונה המתקבלת מטושטשת ומעוותת. הליקוי בחדות ובמיקוד הראייה לא ניתנים לתיקון בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. תסמינים נוספים של המחלה הם: פגיעה ביכולת להבחין בגווני צבעים וראית לילה מופחתת בגין פיזור האור והופעת הילות וסנוורים.  

"המחלה מאובחנת במרפאת קרטוקונוס באמצעות מיפוי מבנה הקרנית: שמודדת המצאות של סימטריה בחלק הקדמי והאחורי של הקרנית ועובי הקרנית", אומר פרופ' פרוכט. לדבריו "בדרך כלל המחלה פרוגרסיבית בגילאים 10 עד 30 ומעל גיל 40 לרוב היא יציבה. בהתאם לשלב המחלה, בוחר המומחה את הפתרון הטיפולי, כאשר בשלבי המחלה המוקדמים ניתן להגיע לאיכות ראייה טובה באמצעות משקפי ראייה או עדשות מגע רכות. בשלב בינוני, הפתרון הינו שימוש באמצעות עדשות מגע קשות, מיוחדות,  אשר מותאמות על ידי אופטומטריסט מיומן לכל עין בנפרד בהתאם למבנה הקרנית ולתיקון האופטי הנדרש.  אולם, שימוש בעדשות אלו לעיתים קרובות מוגבל רק לחלק משעות היום ומלווה באי נוחות באלרגיות ובדלקות חוזרות.

בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הקרנית מאד מעוותת דקה ועם קמירות גבוהה קיים קושי בהתאמת עדשות מגע: הן לא נוחות, גורמות לכאב ונוטות ליפול. בחלק מהמקרים מופיעה עכירות במרכז קרנית הקרטוקונוס שגורמת לאובדן כושר הראייה. במצב כזה יש צורך בהשתלת קרנית מתורם, וקיים קושי בהשגתה".

פרופ' פרוכט – פרי, מנהל יחידת קרטוקונוס בקבוצת ד"ר לוינגר מדיקל, מסביר כי "התנאי העיקרי להשגת תמונה חדה הוא המבנה הסימטרי של הקרנית ושקיפותה. ומחלת הקרטוקונוס מתפתחת בגלל קרנית דקה. בחלק מהמקרים המחלה מאובחנת במשפחות שלמות על בסיס תורשתי. המחלה מתאפיינת בשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית. היות שבחלק מהמקרים מדובר במחלה תורשתית, כאשר סימניה מתגלים בבדיקה , מומלץ לבצע אבחון לכל בני המשפחה. אם בעבר מחקרים הראו יחס של 1:4000 שסובלים מהמחלה, כיום על פי מחקרים 1 מכל 1,000 ישראלים סובלים מקרנית דקה אשר גורמת להתפתחות מחלת הקרטוקונוס".

פרופ' פרוכט אומר כי "מדובר במחלה ים תיכונית אשר מאפיינת יותר ילידי אגן הים התיכון. המחלה מופיעה בדרך כלל בעשור השני לחיים ופוגעת במרבית המקרים בשתי העיניים במידה שונה". אנשים רבים אינם מודעים לממצא בקרנית.

פרופ' פרוכט מסביר כי "השינוי במבנה הקרנית מתבטא בצילינדר גבוה, עליה הדרגתית במספר וחוסר יציבות של הקרנית. התמונה אינה אחידה ומעוותת. הליקוי בחדות ובמיקוד הראייה לא ניתנים לתיקון בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. תסמינים נוספים של המחלה: פגיעה ביכולת להבחין בגווני צבעים, פיזור האור בלילה והופעת הילות. בנוסף נמצא מתאם גבוה בין קרנית דקה לבין לחץ תוך עיני".